אש – מורה לחיים

אילו יכולנו להידמות למים היינו מושלמים – גמישים, מתמידים, שלווים. אך יש שנעשה דרך עד אשר תכונותיהם של המים תתאפיינה בנו.
האש, כמו המים, מהווה את אחד מארבעת יסודות הטבע. המים בזרימתם מסמלים נצחיות, שלווה אך גם איום. האש מסמלת עוצמה ומנגד, פחד.
כאשר פוגשת האש במים, חדלה היא מלהתקיים. האש, "חלשה" מן המים במובן של שרידות.
בשל "חולשה" זאת של האש ומנגד – מעוצמתה הבלתי נדלית, יכולים אנו ללמוד ממנה רבות, לצמוח מלמידה זאת וכך להכיר ולקדם את עצמנו במובני חיים רבים. נסיוננו להידמות אל האש עשוי להוות עבורנו דרך בה נחיה חיים העשירים בסגולות אשר יקנו לנו איכות חיים גבוהה ביותר.
נתמקד כעת בלמידה מדרכה של האש.
המים, האש, האוויר והאדמה הם מיסודות הטבע. אם קורה ואחד מהם חסר, לא יתקיימו חיים. מכאן כי כל אחד מיסודות הטבע מושלם כמות שהוא וארבעתם ביחד יוצרים את הקיים בעולמנו.

נתייחס ליסוד האש הנתפשת אצלנו כמאיימת, לרוב יותר מן המים. למידתנו ממנה תחשוף, תעצים ותחזק את כוחותינו הגלויים והחבויים.
כאשר נמצאת האש בשליטת ובשימוש בני-האדם, מהווה היא מקור לכח. אך מה קורה כאשר אינה מצוייה בשליטתנו?
כאן מוטב ונשאל – האם כאשר יוצאת האש משליטת בני-האדם, יוצאת היא גם משליטתה בעצמה? ברור וידוע לנו כי כאשר יוצאת היא משליטתנו, עוצמותיה מכלות כל שפוגשת בדרכה, פוגעות, מכאיבות ויכולות להמית הרס אדיר.

אך האם כאשר יוצאת האש משליטת בני-האדם, יוצאת היא גם משליטתה בעצמה?
לו יכולנו לשאול את האש מתי יוצאת היא משליטה, נראה כי היתה משיבה שלעולם אינה יוצאת משליטה. היא תמיד עצמה, בשליטה מלאה, מנסה להתרחב, רוצה שיכירו אותה טוב יותר. לא אכפת לה בפני איזה חומר עומדת היא: פלסטיק, עץ, ברזל, נייר. היא מגיעה ו"טועמת", מנסה, מתקדמת.
אינני תומך חלילה בהרס שעלולה האש ליצור, זאת לא כוונתי כלל. אם נפסיק רק לרגע לחשוב עד כמה הרסנית היא האש וננסה ללמוד אודות דרך פעולתה, הרי שתתגלה בפנינו מה היא הליכה עם עצמיותנו הטהורה ביותר, עצמיותנו המציבה את כללי החיים הנכונים לנו בראש. כשנוהגים אנו כך נמצא את עצמנו חיים את חיינו בהגשמה מלאה.

כשאנחנו בוחרים את דרכנו בהתאם לרצונות הקיימים בנו, צועדים צעד אחד קדימה ואחריו צעד נוסף ועוד אחד, אנו מפנים מקום לנחישותנו להביע את יכולותיה. אנו למדים מה הם גבולותינו, ניצבים בתוך שדה האפשרויות שלנו וכשפוגשים מגבלות, נעשה כדי שנצמח באמצעותן. אנו יודעים ובטוחים כי כל כיוון בו אנו בוחרים הוא הנכון והטוב עבורנו ביותר. בכיוון זה נביא לידי ביטוי את יכולותינו באופן המיטבי ביותר נכון לאותו הרגע. כך נממש את עצמנו בבטחה.

כאשר נביט באש כאחת שאין ייעודה להכאיב, נצליח להביט באופן הייחודי בו מניעה היא את עצמה, נצליח לראות כי כל זמן שמתאפשר לה להתקדם כך היא עושה.

חיקוי התקדמות האש עשוי ללמדנו כי מותר וחשוב שנהיה מי שאנחנו בדיוק עכשיו ואין זה משנה כלל אם מרגישים אנו חלשים או חזקים; איטיים או מהירים; בורים או יודעי-כל. אנחנו אומרים 'לא' לביקורת עצמית שלילית, מפנים מקום לביקורת חיובית מעצימה ובוטחים בעצמנו. כדרכה של האש, כך גם דרכנו – אנחנו בוחרים את מחשבותינו, עושים בהתאם להן, מעדכנים אותן, מנסים, חווים, מצליחים, לומדים, מנסים שוב, משנים את דרכנו, וממשיכים לחוות חוויות מהן אנחנו לומדים ומועצמים.

עשייה, על סוגיה הרבים, לא תמיד מביאה ישירות להצלחה. התחילו לעשות. אתם בעשייה אך עדיין לא הגעתם אל היעד? עצרו, חשבו על יעד חדש לקראת הגעתכם אל המטרה, המשיכו בעשייתכם על אף תחושת אי-ההצלחה הרגעית. מצאו את קצב החיים המתאים לכם בו אתם חווים שלווה גם בעת שמתרחשים שינויים בחייכם. כמו-כן, הגדירו מה היא הסביבה בה תביאו לידי ביטוי את הפוטנציאל המצוי בכם ואשר בה תקדמו ותפתחו את יכולותיכם.
פשוט אימון – אימון מנצח.

מודעות פרסומת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s